ילדות ומשפחה
אידה נולדה בשנת 1934 בוילנה להורים מאשה ומאיר שליט, אחות צעירה לדורה, בוריס ( ברה ) ומורדכי (מוטק) ושל ראובן ובנימין. שני האחים הבוגרים נרצחו על ידי הנאצים. מגיל חמש עד אחת עשרה עברה את תלאות המלחמה בוילנה. ניצלה על ידי בריחה מהגטו, ליערות ומקומות מסתור אצל איכרים פולניים. ביום כיבוש וילנה על ידי הצבא האדום נהרג אביה מהפצצה גרמנית. סיפורים המבוססים על זיכרונותיה פורסמו בספרה "שם".
בשנת 1951 עלתה עם שאר משפחתה לישראל. אחרי שרות בצבא, נישאה לבעלה יהודה (מיכה) הוברמן ילדה את בנה נמרוד.
להלן מעט פרטים על חייה בארץ: לימודים, עבודה, יצירה ומחקר.
עמודי האתר הבאים מכילים אזכורים ליצרותיה: מאמרים, ספרים, ציור ופיסול.
עבודה ומחקר

למודים ומחקר
לאחר העלייה לארץ, אידה השלימה לימודים בתיכון ערב, למדה במדרשה למורים לאמנות ובמכון אבני, במחלקת הפיסול.
את התואר השני בתולדות האמנות סיימה באוניברסיטת תל אביב.
בהמשך התמקדה בחקר הסמלים ומשמעותם באמנות היהודית ופרסמה על כך בכתובים.

הוראה ואוצרות
אידה לימדה ציור ותולדות האמנות בבתי ספר תיכוניים והנחתה חוגים ליצירה במסגרת החינוך המשלים במספר תיכוניים בתל אביב.
מאוחר יותר המשיכה בהוראה במכללות: בית ברל, אורנים, לוינסקי ובאוניברסיטה העברית.
אידה הציגה תערוכות מיצירותיה ושימשה כאוצרת בתערוכות של אחרים.

בית התפוצות
בשנות השבעים הייתה שותפה יחד עם אבא קובנר ואלי בן גל בצוות שתכנן והקים את מוזיאון בית התפוצות.
תפקידה היה ליישם את הרעיונות ההיסטוריים והפילוסופיים בתצוגה חזותית.
לאחר פתיחתו המשיכה לעסוק בו באוצרות של תערוכות מתחלפות, ובהרצאות לקהל ולצוות המדריכים.